קאוצ'ינג? – להתחבר אל התשוקה שלך.
"מאמן עסקי זה מה שאתה צריך", היא אמרה לי. "על פיטורין אפשר להסתכל בכמה אופנים, כן אתה יכול בהחלט לשבת עכשיו בבית ולבכות על מר גורלך, אבל אתה גם יכול לראות בפיטורין גם הזדמנות נפלאה ואני בטוחה שאם תלך על אימון אישי או עסקי, יעני קאוצ'ינג בכלל תוכל להפיק מהמצב את המיטב, הרי גם ככה לא ממש אהבת את העבודה שלך וזה זמן רב שלא קודמת, לפחות שנתיים וחצי!". "אבל מה אעשה ואיך נחיה עכשיו?", שאלתי. "מוטב היה אם הייתי מחפש עבודה תוך כדי העבודה הנוכחית שלי, ולא תחת עול הפרנסה שרובץ על ראשי" הוספתי מעט כעוס. "כן אבל עד עכשיו עבדת והיית תקוע שם ולא עשית הרבה כדי לחפש עבודה חדשה. אני אומרת לך, לך תעשה קאוצ'ינג – אתה תראה את הדברים אחרת. זו הזדמנות נהדרת עבורך לבחון מה אתה באמת אוהב, מהי התשוקה שלך ובהתאם לחפש עבודה". "טוב, אני מצטער, אבל עכשיו מה שמטריד אותי זה לא מאמן עסקי ולא אימון אישי – זה יותר בכיוון של מה נאכל מחר ומחרתיים, אני הולך לפאב, אין לי כוח לדבר על זה יותר" סגרתי את השיחה בחוסר סבלנות.
את השבועיים הבאים הקדשתי לדיכאון, ולמרות שמדי פעם חברתי המשיכה לזרוק לאוויר את המילים " קוצינג ", "אימון עסקי" וכן "אימון אישי", אני חייב לציין שהיא לא הטרידה יותר מדי ונתנה לי ליהנות מן הדיכאון שלי. הייתי קם לקראת הצהריים ומדי ערב הלכתי לפאב השכונתי. היה לי ברור שזה לא נשא חן בעיניה, אבל היא השכילה לתת לי את הזמן להתעורר.
בתום שבועיים של האנג אוברים ולילות ארוכים ללא שינה הבנתי שאני חייב להתחיל לעמוד על הרגליים. אבל אם לומר את האמת לא היה לי מושג לאיזה כיוון לפנות. הלכתי למשרד האבטלה, הם הציעו לי לעבור אבחון והכוונה ואכן נרתמתי למשימה, עברתי כמה מבחנים והם הציעו לי כמה כיוונים: קורס סאונד, כי אני אדם טכנולוגי וחובב מוסיקה מושבע, בנוסף הציעו לי גם קורס שמאים ועוד מיני קורסים ומשרות שממש לא היו בכיוון שלי. דווקא עניין קורס אמון נדחק כרונולוגית לסוף.
אימון עסקי – ה-דבר בשבילי!
אחרי חודשיים של חיפושים, החלטתי לחפש מאמן עסקי. העדפתי מאמן שמתמחה בהיבט העסקי על פני אימון אישי, כי זה התחום היחידי שהיה בעייתי עבורי, וכמובן שלא אמרתי דבר לחברתי.
המפגש הראשון עם אותו מאמן עסקי היה מעט מפחיד, אני מודה שלא ממש הכרתי את כל התחום הזה של קאוצ'ינג, אבל לא התייאשתי והגעתי גם למפגש השני והשלישי ובמפגש הרביעי כבר הבנתי את הרעיון, ועדיין לא סיפרתי לחברתי. במפגש העשירי כבר הגעתי להבנה מהו הכיוון הכללי שאליו אני שואף, אבל המאמן הסביר לי שאין קסמים ומדובר בתהליך ארוך טווח.
לאחר מספר חודשים סיפרתי לבת זוגתי על התהליך שעברתי עם המאמן העסקי והיא כל כך שמחה אבל באותה נשימה גם כעסה עליי שלא שיתפתי אותה.
כיום, אני בעל בית ספר חדש למקצועות טכנולוגיים וכאשר מגיע אליי סטודנט אבוד, מהסס או מבולבל, אני מיד ממליץ לו על מאמן אישי או עסקי.